|
|
בקרוב מערכת שו"ת...
|
מתי צריך להדליק נרות ועד מתי מותר לעשות מלאכה בערב שבת?
פסק בשו"ע (רסא סי' ב) "י"א שצריך להוסיף מחול על קודש", והביא את הדבר בלשון י"א משום שלדעת הרמב"ם אין חיוב בזה.
הסוברים שיש מצות עשה להוסיף מחול על קודש לומדים זאת מדרשתו של ר' ישמעאל בגמ' ראש השנה (ט.): "רבי ישמעאל, מוסיפין מחול על קדש מנא ליה? - נפקא ליה מדתניא: (ויקרא כג) ועניתם את נפשתיכם בתשעה, יכול בתשעה? תלמוד לומר בערב - אי בערב יכול משתחשך? תלמוד לומר בתשעה. הא כיצד? מתחיל ומתענה מבעוד יום. מלמד שמוסיפין מחול על קדש. אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין? תלמוד לומר (שם) מערב עד ערב. אין לי אלא יום הכפורים, שבתות מנין? תלמוד לומר תשבתו.
זמן התוספת הוא כשעדין ודאי יום ולא בזמן בין השמשות שהוא ספק לילה.
נחלקו הפוסקים ממתי חל זמן בין השמשות: דעת הגאונים וכך אנו נוהגים למעשה, זמן זה מתחיל מרגע שקיעת החמה ועד צאת הכוכבים. אבל ר"ת סובר שאע"פ שהשמש שקעה, עדיין יום עד זמן הליכה של שלושה מילים ורבע (הילוך מיל = כ 18 דקות).
למעשה כפי שהוזכר, נהגו בא"י להחמיר בספק דאורייתא כדעת הגאונים, ומי שרוצה לקיים גם מצוות תוספת שבת עליו לקבל שבת לפני שקיעת החמה (אפ' כמה דקות). ולכן מהראוי להקדים ולהתפלל מנחה בער"ש סמוך מאוד להדלקת הנרות, ואח"כ לקבל שבת באמירה "הריני מקבל שבת ", או באמירת "מזמור שיר ליום השבת".
מי שמתאחר מותר לו לעשות מלאכה עד שקיעת החמה משום שאח"כ נכנס לזמן בין השמשות שהוא ספק לילה ויש להחמיר באיסורי שבת.
הרב ישי סמואל
|
|
|
|
שלח שאלה לאחד מרבני הישיבה ואנו נשתדל לחזור אליך בהקדם עם תשובה למייל.
|